מה עם פרטיות, אבטחה ומדיניות שימוש ב־AI?

תלוי בסוג החשבון ובהגדרות. בחשבונות פרטיים ברירת המחדל עשויה לאפשר שימוש במידע לשיפור המודל, ואפשר לכבות זאת. בחשבונות עסקיים המידע בדרך כלל אינו משמש לאימון. בודקים את תנאי השימוש העדכניים, כי הם משתנים, ומומחה AI מעודכן יודע להצביע על הסעיף הרלוונטי.

לא בחשבון פרטי, ולא בלי החלטה מפורשת. בחשבון עסקי עם הגדרות מתאימות ועם התממה (הסרת פרטים מזהים) זה אפשרי במקרים רבים, אבל ההחלטה צריכה להיות של הארגון, בכתב, ולא של העובד מול המסך.

מסמך קצר שקובע אילו כלים מותרים, מה אסור להזין, מי בודק תוצרים ולמי מדווחים על טעות. כותבים אותה ההנהלה, אחראי אבטחת המידע והיועץ המשפטי, ומומחה בינה מלאכותית עוזר לה להיות מעשית ולא רק מגבילה.

לא באופן עקרוני. אותם עקרונות של מייל וענן חלים גם כאן: איזה ספק, איזה חשבון, איזה מידע. ההבדל הוא שהכלים חדשים ונוחים, ולכן עובדים משתמשים בהם לפני שמישהו החליט. הפתרון הוא להחליט מהר, לא לאסור.

מתעדים מה הוזן, לאיזה כלי ובאיזה חשבון, בודקים באפשרויות הכלי אם ניתן למחוק את השיחה או לבקש הסרה, ומעדכנים את הגורם האחראי לאבטחת מידע. ואז משתמשים במקרה כדי לכתוב את המדיניות, בלי להעניש את מי שדיווח.

הכללים הקיימים על פרטיות ואבטחת מידע חלים גם על שימוש ב־AI, ובתחומים מפוקחים כמו בריאות ופיננסים יש דרישות נוספות. השאלה המדויקת לארגון שלכם היא ליועץ המשפטי, ומומחה AI טוב עובד לצידו ולא במקומו.

כן, במחיר של מורכבות: מודלים שרצים על שרתים של הארגון או בענן פרטי. לרוב הארגונים חשבון עסקי עם הגדרות נכונות מספיק. ההחלטה תלויה ברגישות המידע ובדרישות הרגולציה, ומומחה AI יודע להגיד מתי המורכבות מוצדקת.

הוא מעלה את הנושא לפני שאתם שואלים, מציע לעבוד עם נתונים מותממים בפיילוט, ומסמך המדיניות הוא חלק מהתוצרים שלו ולא תוספת. יעקב צדק, מומחה AI, כולל את מדיניות השימוש בכל תהליך הטמעה, וזו דוגמה למה שמחפשים.